גזר דין בתיק ת"פ 8602-06-12

1.             במסגרת הסדר טיעון, אשר בגדרו הוגש כתב אישום מתוקן, הודה הנאשם בעובדות המפורטות בו  והורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 ושוד בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 402(ב) ו - 29(ב) לחוק העונשין.

2.             על פי עובדות כתב האישום המתוקן, עובר ליום 6.2.12 קשר הנאשם קשר עם יצחק לוי (להלן: "יצחק") לבצע שוד בתחנת דלק "שעריים" ברחובות (להלן: "תחנת הדלק") ולשם כך, הצטיידו השניים בכובעי גרב, כפפות ואולרים.

3.             בתאריך 6.2.12 בסמוך לשעה 01:30 הגיעו השניים לתחנת הדלק, כשהם חבושים בכובעי הגרב, עוטים על ידיהם כפפות וכל אחד מהם אוחז באולר. השניים ניגשו לשני מתדלקים במקום, כיוונו לעברם את האולרים והורו להם לתת את הכסף. אחד מהמתדלקים חשש מפני הנאשם וחברו ומסר לידיהם את תיק העבודה שלו, שהכיל כ - 1,300 ש"ח. השניים נטלו את התיק ונמלטו מהמקום.

4.             על פי הסדר הטיעון, עתרו הצדדים במשותף להשית על הנאשם עונש מאסר של 26 חודשים, שכולל הפעלת שני מאסרים מותנים התלויים ועומדים כנגד הנאשם וכן, קנס ופיצויים לפי שיקול דעת בית המשפט.

5.             ב"כ המאשימה הטעים בטיעוניו לעונש, כי הסדר הטיעון מקל עד מאוד עם הנאשם וזאת בשל קשיים ראייתיים שהכבידו על ניהול התיק. כך, טען כי הנאשמים לא נתפסו בכף אלא חודשים רבים לאחר האירוע עת שהתגלה די.אן.איי באחד מהכובעים, אשר קשר אותם לאירוע. כן הוסיף, כי שותפו של הנאשם הוא זה אשר הפליל אותו, אולם קודם לכן נקב השותף בשם אחר וכיום מסרב הוא להעיד נגד הנאשם - ומכאן קושי ראיתי נוסף אליו נחשפה המאשימה. בנסיבות אלו, טען ב"כ המאשימה כי העונש המוסכם מאזן נכונה בין כל השיקולים הרלוונטיים ועל כן עתר לאמצו.

6.             ב"כ הנאשם הצטרף לדברי חברו והוסיף כי מדובר בנאשם בעל מסכת חיים סבוכה ומורכבת, אשר כבר בהיותו נער הסתבך עם החוק על רקע מצוקה כלכלית קשה  של משפחתו. בנסיבות אלו, בהתחשב בהודאתו, בחיסכון בזמן שיפוטי ובקשיים הראייתיים, עתר אף הוא לאמץ את הסדר הטיעון.

7.             מעשי שוד של מתדלקי תחנות דלק הפכו לתופעה הפושה בקרבנו ופוגעת באורח קשה בניהולן, בעיקר בשעות לילה מאוחרות. המתדלקים, מרביתם צעירים אשר עושים לפרנסתם, מהווים טרף קל לעבריינים, אשר לעיתים בכוח הזרוע ולעיתים באמצעות נשק חם או קר גורמים למתדלקים להיכנע להם ולמסור לידיהם את כספי התמורה שקיבלו. לעניין זה ראה דברי בית המשפט העליון כלהלן:

" שוד בתחנת דלק בשעות ליל ניתן להשוותו למשל לשוד נהג מונית, שעל חומרתו עמד בית משפט זה לא אחת ולא שתיים ורוב מילים אך למותר; הצד השווה ביניהם הוא הפגיעה במי שנכון לשרת את הציבור לפרנסתו גם באישון לילה והוא חשוף לזדון הזולת. נהג המונית הוא בודד וכך על פי רוב המתדלק הלילי. דרך יחידה שבתי המשפט יכולים לבטא בה את עמדתם הנחרצת כלפי החוטאים בכגון דא ולתרום להגנת המתדלקים היא בענישה" (ע"פ 9647/09 שור נ' מדינת ישראל).

8.             באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, מדובר בצעיר כבן 22 אשר צבר לחובתו כ-7 הרשעות קודמות במגוון עבירות, ביניהן עבירות רכוש, הצתה, שבל"ר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועוד. חרף גילו הצעיר, ריצה הנאשם שתי תקופות מאסר, האחת בת 6 חודשים והשנייה בת 18 חודשים - שנגזרו עליו בעודו נער. את העבירה דנן ביצע הנאשם פרק זמן קצר לאחר שחרורו מהמאסר.

9.             כנגד הנאשם תלויים ועומדים שני מאסרים מותנים ברי הפעלה האחד לתקופה של 8 חודשים והשני לתקופה של 12 חודשים. העיון בגזרי הדין הללו מלמד, כי ניסיונות קודמים לשלב את הנאשם בהליכי טיפול נכשלו בשל חוסר התאמה וחוסר שיתוף פעולה.

10.        עמדת המאשימה, לפיה הסדר הטיעון מקל עד מאוד עם הנאשם נכונה היא, בלשון המעטה. בהינתן תקופות המאסרים המותנים התלויים ועומדים נגד הנאשם - 20 חודשים - יוצא כי בגין העבירה דנן הועידו הצדדים לנאשם עונש מאסר של 6 חודשים בלבד.

11.        הגם שקיים קושי לאמוד ולהעריך את משקלםשל הקשיים הראייתיים, עליהם עמד התובע בטיעוניו, הרי שאין דעתי נוחה מהסדר הטיעון. הרשעותיו הקודמות של הנאשם מלמדות על צעיר אשר בחר בפשע כדרך חיים. המאסרים התכופים שהוטלו עליו חרף גילו הצעיר לא הרתיעוהו מלשוב ולבצע עבירה חמורה, אשר נסיבותיה מלמדות על תכנון, תחכום ותעוזה.

12.         התלבטתי אם ראוי לסטות במקרה דנן מהסדר הטיעון. סוגיית כיבודם של הסדרי טיעון נדונה בהרחבה על ידי בתי המשפט. היתרונות הגלומים בהם ידועים. הם מקדמים את האינטרס הציבורי, בהתחשב בעומס הרב המוטל על בתי המשפט. בפרשת פלוני (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל פד"י נז(1) 577 (2002)) אימץ בית המשפט העליון את "מבחן האיזון" בגדרו נבחנת השאלה אם הושג איזון ראוי בין טובת ההנאה שמעניק הסדר הטיעון לנאשם לבין התועלת שיש לאינטרס הציבורי בהרשעתו ובעונש המוצע במסגרת ההסדר. על בית המשפט לבחון באם היתרונות הגלומים בהסדר ובהם חסכון בזמן שיפוטי, הודיית הנאשם וקבלת אחריות למעשיו - שקולים להקלה בה הוא זוכה עקב ההסדר ובאם יש לה הצדקה. כן נשקלים סיכויי הרשעת הנאשם אלמלא ההסדר. בנוסף, יש להתחשב בציפיות הנאשם, אשר בעצם הודייתו סמך על הסדר הטיעון וויתר על זכותו לנהל את ההליך הפלילי, על השלכותיו, לרבות הסיכוי לזיכוי.

13.        סופו של יום, לאחר ששקלתי את כל השיקולים, מסקנתי היא כי הגם שהסדר הטיעון אינו משקף כדבעי את האיזון הראוי בין כלל השיקולים, הרי שאין הוא סוטה במידה המצדיקה את אי כיבודו.

14.        אשר על כן לאור כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

         א.         26 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו מיום 30.5.12.

          ב.         יופעל מאסר על תנאי שהושת על הנאשם בת.פ. 18981-10-09 בית משפט שלום חדרה מיום 15.2.10 לתקופה של 8 חודשים בחופף למאסר אותו מרצה הנאשם.

          ג.          יופעל מאסר על תנאי שהושת על הנאשם בת.פ. 9362-12-08 בית משפט לנוער בחדרה מיום 9.2.10 לתקופה של 12 חודשים בחופף לכל מאסר אותו מרצה הנאשם.

          ד.         12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת רכוש שהיא פשע.